Author Description

לקורא נדמה שוהא שומע במו אוזניו את יושבי בית הקפה הזועמים והנעלבים בבית שמש, המטיחים בעוז את אשמת "הלבנים" שהביאו את הוריהם ממרוקו כדי "שיהיו הערבים שלכם". את המתנחלים ביישוב תקוע שמדרום לבית לחם, המודאגים מ"ירידת הרוחניות". את החרד ה"אנטי ציוניסטי" בשכונת גאולה שבירושלים; את המושבניק השונא את "גיבנת המוסר הז ́ידי" את הערבים ברמאללה, הרוצים "פינת חופש", ואת עורך אל פג ́ר, הקובע ש"יש עם ישראלי ויש עם פלסתיני ושניהם מוכרחים לחיות". את פעילי גוש אמונים בעפרה, המדברים על המאבק בין "ישראלים נטולי שורשים לבין יהודים אותנטיים" ואת הזקן בבת שלמה, המופתע בעליל שהזקנים במקום התחילו למות פתאום, אף שהיה מנהג "אצל החבר ́ה בגילי, שלא מתים". משהתפרסם הספר לראשונה עורר הדים רבים. והנה גם היום נותרו פתוחות רבות מן השאלות שנשאלו במסע הזה לפני עשר שנים. עוז עצמו מחזיק באותן השקפות שהשמיע ב"וויכוח על החיים ועל המוות" בעפרה, ועדיין מקווה אותן תקוות." -- מעטפת אחורית